גולדאספקט אסטרטגיה תקשורת ויחסי ציבור בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
29687-11-13
1.4.2014 |
|
בפני : דורון יעקבי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: גולדאספקט אסטרטגיה תקשורת ויחסי ציבור בע"מ |
: 1. רדמונד בע"מ 2. רחל גולדבלט 3. דוד ספקטור 4. בנק לאומי לישראל בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה למחיקת תביעה על הסף שהגישה המבקשת באמצעות בא כוחה בשל אי עמידת המשיבים בקנה אחד עם הורות תקנות סדר הדין האזרחי לעניין הגשת תביעה.
עובדות
ביום 17.11.13 הוגש כתב תביעה בסדר דין רגיל על ידי המשיבים, בו נדרשו לשלם סך כולל של 350,000 ₪.
ביום 16.12.13 הוגשה הבקשה למחיקת תביעה הראשונה או לחלופין לתיקון כתב תביעה.
ביום 22.12.13 הורתי על העברת הבקשה לתגובת המשיבים תוך 10 ימים, ברם המשיבים לא נתנו תגובתם לבקשה (הוצגו אישורי מסירה).
ביום 28.1.14 ניתנה החלטה ובה נקבע כי על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן שיכיל בתוכו את בסיס התשתית העובדתית תוך ציון מועדים רלוונטיים, גיבושה של עילת התביעה ומרכיבי הנזק לכאורה כלפי כל אחד מהתובעים בנפרד, חישוב סכום התביעה הנטען, והוספת ח.פ. של משיבות 1-2.
ביום 19.2.14 הוגש כתב תביעה מתוקן.
ביום 11.3.14 הוגש בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 91 (א) לתקנות קובעת:
הוראה (א)בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה.
סמכות בית המשפט למחוק עילות מעוגנת בתקנה 10 לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונה:
100.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1)אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2)נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3)שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4)שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
המדיניות השיפוטית הנוהגת רואה מחיקה "בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671). עם זאת הסמכות למחיקה מופעלת גם ביוזמת בית המשפט (ע"א 6313/01 עזבון שיאון נ' הכשרת הישוב, פ"ד נו(1) 567, גורן, שם, 139).
המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה (ע"א 1/62 כרמי נ' שעשוע, פ"ד טז, 1190,1199 (1962); ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ (פורסם בנבו), 12.9.2004), אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 166 (מהדורה תשיעית, 2007)).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|